Click to listen highlighted text! Powered By GSpeech
Get Adobe Flash player
تابعونا علي قناة اليوتيوب 400+ فيديو حتي الان **** تابعونا علي صفحات التواصل الاجتماعي ***** تفاصيل العضوية في المجموعة داخل الموقع **** استخدم خانة البحث لمعرفة ما تريد بسرعة

האם מצרים נצחה במלחמת השישי באוקטובר(יום כיפור)?

هذا الموضوع موجه الي الاسرائيليين من زوار موقعنا

وهو نفس موضوع
هل انتصرت مصر في حرب اكتوبر ؟

האם מצרים נצחה במלחמת השישי באוקטובר(יום כיפור)?

למוד להגן על ההיסטוריה שלך

 

הכותב: אחמד עבד אל מונעם זאיד

 

בוודאי מצרים נצחה.. הקווים הבאים ידגישו דעה זו..

 

באחרונה התרבו באנטרנת מבצעי נגד המטילות ספק בתוצאות מלחמת השישי באוקטובר (יום כיפור). בוודאי דברת או קראת עניינים המדברים על שקירת מלחמת השישי באוקטובר (יום כיפור) והמבצעים לסלף ההיסטוריה של המלחמה ולטעון שמצרים הובסה או לפחות לא השיגה ניצחון מבריק.

במקום לשמור בשתיקה בגלל חוסר מדע ובמקום להגיש תשובות חלשות, הכנתי לך כתבה זו לתת תשובה חזקה לכל מי שמעיז לסלף ההיסטוריה של המלחמה.

בהתחלה יש לדבר על הגדרת המלחמה.. המלחמה היא סדרה של קרבות צבאיים אן קרב אחד שבא להשיג מטרה מדינית, כלכלית, חברתית, צבאית, דתית, או כל מטרה אחרת. אם מטרה זו לא מושגה אז המלחמה תהפוך למלחמה כושלת.

ההיסטוריה היתה עדה לדוגמאות רבות של מלחמות מסוג זה ומלחמות שפרצו למען מטרות פחות חשובות.

אם נזרוק מבט על העידן החדש ודווקא על המאה שעברה, נמצא שהיא היתה עשירה במלחמות שפרצו בגלל סיבות שונות מהן מלחמות שפרצו להשיג מטרות מדיניות, חברתיות, כלכליות, וצבאיות.

הקדמה זו באה להבהיר את המוסג מלחמה בצורה פשוטה מאוד לקןרא רחוק מההדגרות של המומחים האסטראטיגיים בעולם וההגדרות שמציעים הספרים המתמחים בעניינים הצבאיים.

לכן אי אפשר לדעת אם מלחמה היתה כושלת אן לא אלא אחרי שנדע קודם את המטרות שלה.

 

יש שתי נקודות חשובות לגמרי כדי להבהיר מושג המלחמה לקןרא:

הראשונה: המלחמה היא סדרה של קרבות. תאר לעצמך שהיא משחק איגרוף מורכב מעשר סיבובים ובכל סיבוב יש מנצח ולפעמים מנצחים בנוקאאוט בסיבוב הראשון. לפעמים אחרות אפשר שהשחקן יהיה מנצח בכל הסיבובים ומפסיד בסיבוב האחרון.

השנייה: המלחמות פורצות להשיג מטרה הן צבאית, מדינית, כלכלית, או חברתית.

למשל האם אפשר לחשוב על ארה"ב כמנצחת במלחמת המפרץ אם סדאם חוסין הצליח להשמיד את כל בארות הנפט של קוויט? בוודאי לא, בגלל שהמטרה של ארה"ב היא לשלוט מחדש על הנפט של קוויט ולשמור על הנפט של ערב הסעודית.

האם אפשר לחשוב על ארה"ב כמנצחת באפגניסטן עד עכשיו? בוודאי לא, בגלל שהמטרה היא להרוג או לעצור את בן לאדן ולחסל את ארגון אלקאעידה וטאליבאן. מטרות שלא הושגו עד עכשיו.

לפיכך, אפשר לומר כי תוצאות הקרבים והשגתם למטרות ההנהגה הם מיא שקובע את תוצאות המלחמה בצורה כללית.

לפי הגדרת המלחמה שעברה, מלחמת השישי באוקטובר (יום כיפור) היא סדרת הקרבות שבאו במטרה להשיג יעד מדיני מסוים שקבע נשיא המדינה לשעבר אנואר סאדאת.

יום לפני פריצת המלחמה, הנשיא אנואר סאדאת הורא להסרת הקיפאון הצבאי, לשבור הפסקת האש, לגרום לאויב הנזק הרב ביותר, ולשחרר האדמה בשלבים לפי יכולותם של הכוחות המזוינים.

במילים אחרות, המטרה המדינית הידועה לצבא במלחמה זו היתה להניע את המצב הצבאי ולשחרר האדמה לפי יכולותם של הכוחות המזוינים בשלבים.

אין ההוראה המדינית או תוכנית המלחמה דברו על שחרור סיני כולה, בגלל שזה לא היה ביכולתו של הצבא המצרי בזמן זה.

לכן, גובשו תוכניות התקיפה מאז 1968 ופותחו לפי יכולותם של הכוחות המזוינים המצריים.

מצד שני, המטרה הצבאית הישראלית של המלחמה הבאה (שהיתה אמורה להתנהל לפני מלחמת השישי באוקטובר) היתה להכין תוכנית שובך יונים במטרה להדוף מתקפה מצרית בקו תעלת סואץ ואחר כך תוכנית איילה לפתח ההתקפה לעבר מערב התעלה, במטרה לכבוש סואץ ולכתר הארמיה השלישית ולכבוש איסמעיליה ולכתר הארמיה השנית.

לפי יומני הרמטכ"ל דוד אלעזר וראש המודיעין הצבאיים הישראליים אלי זעירא בזמן זה, מושה דיין בקש במאי 1973 להכין תוכנית התקפה אחרת לחצות תעלת סואץ ולהגיע לקהיר. אבל התוכנית נדחתה עם פריצת מלחמת השישי באוקטובר (יום כיפור).

אין מלחמה בעולם שהיתה מוצלחת לגמרי, מפני כן נדבר על מלחמת השישי באוקטובר (יום כיפור) בפרטים נטרלים לפי מקורות שונים.

אפשר לחלק מלחמת השישי באוקטובר (יום כיפור) לחמשה קרבות ראשיים, אבל החמישי לא בוצע לפי מהלך האירועים:

הקרב הראשון: חציית תעלת סואץ והקמת ראשי גשרים בגדה המזרחית.

הקרב השני: הדיפת מתקפה משוריינת ישראלית צפויה ביום השלישי למלחמה

הקרב השלישי: פתוח ההתקפה המצרית.

הקרב הרביעי: פרצת דוורסואר.

הקרב החמישי: חיסול פרצת דוורסואר.

 

להלן תוצאות קרבים אלה:

הקרב הראשון הרשים נצחון גדול והפסידים ישראלים רבים בנוסף לכשלונה של תוכנית שובך יונים להגן על קו בר לב ולהפנות התקפות לכוחות המצריים כדי למנוע חציית המשורינים המצריים. כמו כן השיגו הכוחות המצריים את מטרותיהם במשך ה6 וה7 לאוקטובר בנזיקים המעטים ביותר מאשר שצפו המומחים הזרים.

גם הקרב השני הרשים נצחון גדול בהדיפת ההתקפה הישראלית המשוריינת והשמדת יותר משלוש חטיבות משורינות ושבייתו של מפקד החטיבה המשוריינת 190.

ובקרב פתוח ההתקפה השיגה ישראל הצלחה גדולה והשמידה מירב הטנקים של הקבוצה 21 המשורינת והחטיבה השלישית המשורינת  של הקבוצה  הרביעית. מצרעם אבדה בקרב זה 220 טנקים.

בקרב הרביעי הצליחה ישראל להפוך מאזן המלחמה כשהכניסה למלחמה שלוש קבוצות משורינות בגבו של הצבא המצרי במזרח התעלה בהעדר כוחות מצריים היכולים לעמוד בפניהם. אבל כוחות אלה כשלו לכבוש סואץ או איסמעיליה והפכו מכוחות המכתרות את הארמיה השלישית לכוחות המכותרות משאר הצבא המצרי.

בכך שחק הזמן לטובת מצרים שוב כשהצליחה לבנות מלאי משורין המורכב מהקבוצה 21 ו4 המשורינות ומהקבוצה 3 ו6 מיק וכאילו הכוחות היו עוברים מלחמת התשה שנייה שנמשכה עד ינואר 74.

הישראלים המרו שהארמיה השלישית במזרח התעלה תיכנע אם ימנעו האספקה ממנה ולא יתירו אלא למספר מעט משיירות האספקה המוסמכות מהאו"ם לעבור במטרה להרעיבה, דבר שלא התממש.

בקרב חיסול הפרצה, לאחר שההנהגה המצרית השתלטה מחדש על המצב אחרי ה24 לאוקטובר והתחילה לבנות מחדש כוח משורין גדול לחסל הפרצה. במרוצת הזמן ובדצמבר 1973 השתלם הכוח והיה מוכן לחסל הפרצה בהנהגתו של האלוף סעד מאמון.

לפי יומנו של קסינגר שר החוץ האמריקאי לשעבר, ארה"ב לא היתה מאפשרת למצרים ליישם תוכנית זו שעקבה –דרך הלווינים- אחרי שלבי ההכנה שלה. מפני כן קסינגר זרז להתערב והגיע לאסואן ונפגש עם הנשיא סאדאת. בפגישה הודיע לו שארהיב לא תאפשר למצרים להוציא תוכנית זו לפועל.

התוכנית שאמל במאזן:

ההנהגה המצרית הכינה כוח משוריין גדול ליישם תוכנית זו ולחסל הכוחות הישראליים במערב התעלה תחת כיסוי של גדר הטיל.

הכוח המצרי היה מורכב מ:

  • הקבוצה 21 המשוריינת (250 טנקים)

  • הקבוצה הרביעית המשוריינת (250 טנקים)

  • הקבוצה השישית מכונאים (100 טנקים)

  • הקבוצה 23 מכונאים (100 טנקים)

  • הקבוצה 3 מכונאים (100 טנקים)

  • קבוצת חיל רגליים מורכבת מחטיבה אלגירית וחטיבה מרוקאית בנוסף לגדודים מסודן ותונסיה

  • תותחני הארמיה השנית והשלישית

סך הכל: כ900 טנקים מצריים לעומת 600 טנקים ישראלים בפרצה.

 

המומחים הזרים היו בדעה אחת שהכוחות הישראלים היו במצב קשה מבחינה צבאית בגלל שיש בפניהם דרך אחת צרה דוורסואר, אם דרך זו נסגרה יהיו הכוחות הישראלים מכותרים ללא מוצא.

ראש הגשר הישראלי בדוורסואר לא יותר מ10 ק"ם שהוקצב הכוח 21 כולו לסגור אותה. מצד שני הוקצב הכוח הרביעי המשוריין כולו לפתוח דרך אספקה לסואץ ולארמיה השלישית.

מפני כן קסינגר איים שארה"ב לא תיתן לנשק הסוביטי להתגבר על הנשק האמריקאי. הוא ידע במוקדם את תוצאות קרב זה אם יצא לפועל. לכן הכוחות הישראלים ירו באוויר יריות שמחה כשידעו על חתימת הסכם ההתנקות.

למה אנו חייבים להרגיש תפארת בניצחון שהישגנו במלחמת השישי באוקטובר (יום כיפור)?

מלחמת השישי באוקטובר (יום כיפור) היא הניצחון המצר יהערבי האמיתי היחיד בהיסטוריה החדשה שלנו. אין מדינה ערבית שלחמה בצורה אמיתית מאז שהפכו הערבים למדינות במאה ה20.

יתר על כן, הניצחון הושג בפני ישראל, ארה"ב, ברית המועצות ותעלת סואץ.

אנו לחמנו במדינה המתקדמת יותר ממנו אשר מחזיקה בנשק מתקדם יותר מזה של מדינות ערב.

אנו לחמנו נגד ארה"ב שתמכה בישראל והעבירה לה הטילים שהכוחות האמריקאים עצמם לא התחילו להשתמש בהם בנוסף לטייסים האמריקאים שהשתתפו בקרבים אוויריים אחרי ה13 שבמהלכם הטייסים המצריים הרגישו שיש טקטי לחימה שונים.

כמו כן, עמדנו בפני ברית המועצות שנסה בכל יכולתו למנוע אותנו מללחום ולהפיח רוח התבוסה אצל החיילים המצריים הן דרך הממוחים שלו והן דרך אי שליחת כדי שימשיך להשתלט על יכולתנו ללחום וכדי שהחלטת המלחמה תהיה בידו.

בנוסף לכך, עמדנו בפני תעלת סואץ שבתקופה זו אמרו שחצייתה תצטרך לחיל ההנדסה של ארה"ב וברית המועצות ביחד. ומאחורי התעלה עמד קו בר לב שנאמר בזמן זה כי יש להשתמש בפצצות גרעיניות קטנות להשמידו.

יש מי שישאל אותכם: איך מצרים טוענת שהיא נצחה בעוד שהארמייה השלישית היתה מכותרת והכוחות הישראליים היו במרחק 100 ק"ם מקהיר?

זה נכון, הכוחות המצריים היו במצב קשה אבל זה גם היה מצבם של הכוחות הישראליים שלא השתלטו על כל האדמה. לפי העיקרון הצבאי הידוע, כבישת האדמה זה דבר ולשמור עליה זה דבר שני.

אם המצב הישראלי היה טוב מאוד כמו שמנסים לתאר לנו, אז למה הכוחות הישראליים לא המשיכו לעבר קהיר?

בגלל שהכוח הרביעי המשורין הנתמך בהרבה כוחות מהם חטיבה משוריינת אלגירית שעמדה בפני התקדמות הכוחות הישראליים מקהיר. כמו כן, כל תנועה ישראלית  לעבר קהיר היתה מחריפה את מצבם –כמו שהבהרנו קודם- בגלל שהם לא סללו דרכי מיון בטוחים ורוב המיון היה מועבר דרך המסוקים.

ועכשיו אפשר שתעלה השאלה: "למה ישראל הפכה הגשר לגשר אספלת במקום גשר צף?

התשובה היא שזה היה גשר בריחה ישראלי שקשה להשמידו בתמורה לגשר צף.

בסיום אנו חייבים לעמוד בפני נסיונות סילוף המלחמה וגניבת ההיסטוריה שלנו.

 

Share
Click to listen highlighted text! Powered By GSpeech